השאלה למה סיימת? / למה עזבת? בראיונות עבודה מצליחה להכניס הרבה אנשים לפלונטר,
הם לא רוצים לספר את הסיבה האמיתית כי הם חושבים שאולי זה יעיד עליהם שהם לא מצליחים להסתדר עם מנהלים, או עם חברי צוות, או שהם לא מקצועיים מספיק.

אלו העקרונות שיעזרו לך למצוא תשובה טובה בראיון:

1. לא צריך להתחבא.
אם עזבת כי לא היה לך מנהל טוב, או שסביבת העבודה לא הייתה נוחה, או שעבדו בדרך שלא מקובלת עליך,
לא צריך להסתיר את זה.
דווקא אנשים שמנסים לספר סיפור שהם לא מאמינים בו, מתחילים להיתקע, זה מתבטא במילים וגם בשפת הגוף.

2. להיצמד לעובדות.
הדרך לספר את הסיפור שלך טוב, בלי להיתקע או להוציא את הכביסה המלוכלכת, היא פשוט להיצמד לעובדות.
למשל אם המנהל הקודם שלך היה לא נעים, תוקפני, אפילו אכזרי, אפשר להתמקד בעובדות ולספר דוגמא קצרה שהוא אמר או עשה לך בלי לתת את הפרשנות שלך לסיטואציה (בלי לומר הוא מגעיל, קמצן או דביל) פשוט לספר עובדה אמיתית, "למשל הוא היה מגיע בבוקר, לא אומר בוקר טוב לאף אחד. סוגר את הדלת וכמעט לא יוצא".
לא כדאי לסיים פה את התשובה שלך, אלא להוסיף מה חשוב לנו היום אצל המנהל או המנהלת הישירים שלנו. "חשוב לי שהמנהל הישיר שלי יהיה משהו שאני ארגיש בנח לגשת אליו, שידבר בגובה העיניים".
בדרך זו ניתן לקצור הרבה מאוד אמפטיה מהמראיינים.

3. לא להנמיך את מקום העבודה הקודם.
הרבה מועמדים "מנמיכים" את המקום בו עבדו או את מה שעשו כי כך יש להם הסבר טוב למה לחפש מקום עבודה חדש- אבל הם בעצם מנמיכים את עצמם.
משפטים כמו:
הם לא נתנו לי להתעסק הרבה בתחום שלי.
הם לא עובדים מסודר, אין שם יעדים.
קיצצו לי את הכנפיים.
אין שם דוחות מסודרים.
-אנחנו מנמיכים גם את עצמנו.

4. לא לתת אמירות כלליות.
אמירות כמו מיציתי, השכר היה נמוך, עזבתי בגלל סיבות אישיות – פשוט לא עובדות.
חשוב לתת פירוט אמיתי שיצליח למנף אותנו.

לרוב, כשאנחנו אומרים את האמת, בקצרה, מדברים בעובדות ומתמקדים בחיובי, זה עובד.
וגם נהיה פחות בלחץ.

שיהיה בהצלחה!!